אבני חן: המדריך המקצועי לסוגים, זיהוי וערך

עולם אבני החן הצבעוניות עשיר ומורכב אפילו יותר מעולם היהלומים: מאות מינים, אינספור גוונים, וטיפולים שמשנים את הערך מקצה לקצה. הנה המפה המקצועית.

שלוש הגדולות

• אודם (Ruby) — האדומה שבקורונדום. צבע עז ורווי ("דם יונה") מזניק את הערך; אבנים איכותיות גדולות נדירות ביותר.
• ספיר (Sapphire) — אחות האודם. הכחול הקלאסי מוביל, אבל ספירים קיימים כמעט בכל צבע. עמידות גבוהה שהופכת אותם לאידיאליים לתכשיטים יומיומיים.
• אמרלד (Emerald) — הירוקה שבבריל. כמעט תמיד עם אינקלוזיות פנימיות ("הגינה"), ולכן הניקיון נשפט אחרת לגמרי מיהלום.

עוד שחקניות חשובות

טופז, אקוומרין, טורמלין, גרנט, אופל, טנזנייט ופנינים — לכל אחת סולם ערכים משלה. אבן פחות "יוקרתית" בגוון יוצא דופן יכולה לעלות על אבן יקרה בגוון בינוני.

מה קובע את הערך של אבן חן?

1. צבע — הפרמטר הדומיננטי: גוון, רוויה ובהירות.
2. מקור — לאזורי כרייה מסוימים יש פרמיה משמעותית.
3. טיפולים — חימום, מילוי והשבחות אחרות: חלקם מקובלים ומדווחים, וכולם משפיעים על המחיר.
4. ניקיון וליטוש — נשפטים ביחס למקובל באותו מין אבן.
5. נדירות וגודל — שילוב של גודל עם איכות גבוהה מקפיץ ערך אקספוננציאלית.

הזיהוי: למה אי אפשר "לפי העין" בלבד

זכוכית צבועה, אבנים סינתטיות ואבנים מטופלות מציפות את השוק — וההבדל בעין בלתי מזוינת לעיתים אפסי. גמולוג משתמש במדדים פיזיקליים: מקדם שבירה, משקל סגולי, התנהגות תחת הגדלה ומכשירי בדיקה ייעודיים. את כל אלה לומדים ומתרגלים בקורס הגמולוגיה של GCL בבורסת היהלומים רמת גן.